נתחיל בקיטור – אני ממש לא אוהבת חדרי נושא. כל גילום קריקטוריסטי של מיקום גיאוגרפי, צבע אהוב או סגנון תקופתי או אתני, נתפס אצלי כחסר דמיון ומגביל. חלל מעוצב בצורה מילולית מדי מזכיר לי את דיסנילנד- הוא יכול להיות יפה מאד, אבל הוא סטאטי וחד מימדי. ומה אני דווקא מחבבת? חדרים ברוח נושא. חלל המאזכר בעדינות מלטפת מקום רחוק, חופשה נהדרת, תקופה הלקוחה מזכרונות של מישהו אחר. זה כמו ההבדל בין להיות לבושה בטוב טעם בפריטי ווינטג׳ נבחרים משנות הארבעים, לבין להיות לחלוטין מחופשת לסבתך, ברמת גן של אמצע המאה שעברה.
בעבודתי עם לקוחות אני נתקלת הרבה פעמים באנשים שיודעים בדיוק מה הם אוהבים – אבל לא יודעים איך לממש וליישם את הטעם שלהם, איך להגדירו ולהביאו לידי ביטוי. פגשתי אישה מקסימה שאמרה- ״אני נורא אוהבת את הים״, אבל הבית שלה לא הזכיר בית חוף אוורירי, אלא הרגיש בדיוק כמו דירה ביבנה, עם המון תמונות ופסלים של דולפינים וארון אחד כחול. אה, ובל נשכח – מיליון צדפים מאובקים בכל מקום.
ולשם כך התכנסנו – איך יוצרים חדר ברוח נושא, שלא ייצא ״חדר נושא״? דרוש ניתוח קצר, שהוא מהות העבודה שלי והתענוג הכי גדול שלי. מדובר בפיצוח הגנום העיצובי האישי שלכם (מינוח שאני משתמשת בו בנדיבות אבל הוא מומצא לחלוטין, כן?). התאזרו בסבלנות – זה באמת לא מורכב.
1. הגדרת הנושא- באופן ברור ומזוקק ככל הניתן. ניקח את הדוגמא של אותה לקוחה שאוהבת את הים. על איזה ים אנחנו מדברים? חוף אנגלי ששמיו אפורים, צוקיו לבנים והוא סוער וכהה? חוף תאילנדי עם חול צהבהב, מי טורקיז ועצי דקל תמירים ונוטים? אני בחרתי לצורך הניתוח שלנו בחוף אמריקאי – שזור בגדרות ישנות ובתי חוף קולוניאליים מעץ לאורכו.
2. חומרים, מרקם וצבע- זה הזמן לזרוק אסוציאציות, כל חומר וצבע שעולים כשחושבים על חוף במזרח ארה״ב: חבלים בהירים, עץ סחף, קורות עץ צבועות בצבע לבן שהתיישן והתקלף מהשמש ומרוחות הים. חול, מים, מלח. כחול-ירוק, צהוב חולי חיוור, לבן עמום, גווני אפור רכים. לא לפחד לבחור מרקמים וצבעים רבים, אלה יכתיבו במידה רבה את התוצאה הסופית.
3. חפצים ודימויים- בשלב זה מציינים דימויים וחפצים מוחשיים השייכים לנוף המדובר: סירות מפרש, דגים, רשתות, עוגן ומשוט, גשר ורציף, צדפים ודגלים. סלי קש, חלונות מתכת עגולים, פנסים בכלובי מתכת היישר מבטנה של אנייה. כמובן שיכולה להיות חפיפה בין קבוצת החפצים לקבוצת החומרים – חבל קלוע הוא מרקם וחומר, אך משתייך גם לקבוצה זו: סלים קלועים, מרבדים וכד׳.
יש לנו את שלושת הרכיבים מהם נבשל חדר: נושא, חומרים וחפצים. עכשיו צריך לתור אחר מתכון. מומלץ מאד להרכיב לוח השראה- אם לא פיזי אז לפחות בפינטרסט (לא יודעים מה זה הפינטרסט הזה? ממליצה מאד לקרוא את מה שקרן בר המוכשרת כתבה בנושא). דפדפו במגזינים מקומיים, גלשו באתרים של חנויות ואפילו צאו לסיבוב קדם-קניות. אספו לכם לוח השראה של כל הפריטים שאהבתם, וששייכים לקבוצות החומרים ולקבוצת החפצים.
עריכה! החלק החשוב ביותר. לא מכניסים את כל החומרים והצבעים, ובוודאי שלא את כל החפצים! יש לסנן היטב ולדאוג שהתמונה הגדולה מתקבלת מאוזנת ולא קריקטוריסטית. לוח השראה יסייע לכם לראות את התמונה הגדולה בכל עת – פריטי הריהוט, הטקסטיל, הצבע וכו׳ – מונחים זה לצד זה.
הנה הסוד: הנוסחה הלא מדוייקת של החדר שנקבל צריכה להיות – 90% מרקם וצבע, 10% דימויים וחפצים.
אם רק הייתם יודעים כמה אני איומה במספרים (ברצינות, חברים תמיד חוטפים ממני את החשבון במסעדה, שחלילה לא אתיימר לחשב מי משלם כמה), הייתם מבינים שמדובר בהמחשה עקרונית. אפשר לבחור במספר מצומצם של מרקמים וצבעים מקבוצת החומרים, ואפשר גם לבחור בכולם ולצור חדר מרובד ומורכב. כך או כך – קבוצת החומרים היא המפתח ליצירת חדר ברוח נושא.
מקבוצת החפצים, לעומת זאת, נברור פרטי נוי ימיים מובהקים בודדים בלבד. כאן מינון הוא המפתח, less is more. נבחר רק חפצים בעלי ערך אסתטי ממשי וכאלה שאנחנו מתאהבים בהם לחלוטין. אחד, שניים, אולי שלושה. מספיק! האמינו לי, אם הסלון שלכם ירוצף בצדפים, סירות יתנדנדו מהתקרה ושחפים מפוחלצים ייתלו מחבלי עגינה, לא תשיגו את המטרה. הדפס של תמנון מהמאה ה- 19 במסגרת נאה, או גוף תאורה בודד בכלוב נחושת, יוסיפו את המינון הנדרש של אקזוטיקה ויתבלו את החדר שלכם באותו ניחוח ים מרומז.
כמובן שכל מה שכתוב כאן הוא דעתי המקצועית והאישית, ואני מכירה לא מעט אנשים (נשים?…) שישמחו לחיות בבית שכולו פשתן ועץ סחף, סירות מפרש גמדיות, חבלים וקורות לבנות מתקלפות. אני פשוט מאמינה שהבית שלנו צריך להשתנות יחד איתנו, ולהיות מסוגל לקבל תנודות. כשמעצבים חדר בנושא חוף הים במסירות מוגזמת, מקבלים מוזיאון לחפצים משופשפים… בהנחה שרובנו לא מחזיקים בבית-חוף מקסים בהמפטונס, אני ממליצה בחום לסנן היטב ולאמץ את רוח הנושא, לגעת בו אבל לא לתת לו לסחוף אתכם לחלוטין (מתחכמת שכמוני).
שבוע טוב ושקט!
שירה
נ.ב – אם אתם חולמים על בית באווירת חוף, תציצו באתר של שרון מילר-מעין. החללים שהיא מעצבת מעוררים בי תחושות של חופש, של ריח מלח נישא ברוח וחול בין האצבעות.
