הייתי בדאון כזה בזמן האחרון. הדאון הלאומי. אבל אחרי כמה זמן תחושת אי הנוחות הזו והמתח, עוררו בי דחף ליצור והולידו רעיונות מרגשים לעבודות יד, למרבה הפתעתי. אז הצעד הראשון היה לחבור לקרן בר המוכשרת (חברה טובה ולב ענקי) ולהרים מיזם הקרוי בחיבה ״הלו קיטים״. במסגרת ״הלו קיטים״ גייסנו עזרה עצומה מעשרות נשים נפלאות ושלחנו מעל 1,000 ערכות יצירה לילדי הדרום. ועל זה- בפוסט הבא. במקביל, התבשלו לי בראש המון רעיונות להדרכות. הדחף הזה, לשחרר את הלחץ דרך הידיים, עודד אותי לפנות הצידה פוסטים שונים המחכים בתור, לטובת הדרכות פשוטות שכולם יכולים לעשות (גם ילדים, גם במקלט). אז הנה- פוסט ראשון שנולד ממלחמה אבל כל כולו יצירה ושמחה:
כשהייתי בחוג פיסול בבית ספר יסודי, הכנו קערות חימר מוטבעות בעזרת מפית קרושה. יצא לי לחשוב על אלה לאחרונה כשנתקלתי לא מעט בכלי חימר לבן לעיצוב הבית, בסגנון פשוט וישיר, לא מהוקצע. אני ידועה כמבולגנת-על, אז החלטתי לנסות גרסה ביתית וקלה להכנה לאותן קערות מוטבעות, לאחסון תכשיטים ליד המיטה (אולי גם למפתחות שאני משליכה בנונשלנטיות איפשהו סביב הדלת?).
בשיטוטי האינסופיים בפינטרסט נתקלתי בהדרכה חמודה בבלוג Gathering beauty לקעריות פשוטות להפליא, שאינן רק מוטבעות אלא גם מוחתמות בדיו. מכיוון שתחום החותמות והדיו לא זר לי, שמחתי לנסות. עשיתי מספר נסיונות ואני אשתף אתכם כאן במסקנותי. לא יודעים על איזה חותמות אני מדברת? ומה זה הדיו החתיך הזה שבתמונות? מזמינה אתכם לקרוא מבוא תמציתי ומצויין של קרן סקובץ׳ מהבלוג פרפרים לתחום העשיר הזה, כאן.
יצאו קעריות מוחתמות ומתוקות עם הדפס צבעוני ועדין, בגימור מחוספס ולוק נונשלנטי.
שווה לנסות!
חומרים:
– חימר לבן המתייבש באוויר
– מערוך כלשהו (שאינו משמש למזון, עדיף)
– קערית זכוכית או פלסטיק מבריק, רדודה למדי
– חותמות
– דיו (אני השתמשתי בדיו פיגמנטי מכאן)
מוציאים חימר מהאריזה, בכמות של כאגרוף. סוגרים מיד את האריזה הפתוחה משום ששאריות החומר מתייבשות מהר למדי. מעבדים מעט את החימר, רק לכדי כדור. כדאי לעבוד די מהר, ככל שעובר הזמן החימר מתייבש ומתחיל להציג סדקים וקמטים.
מרדדים את החימר על משטח נקי: שולחן, שיש או מגש. מפעם לפעם הופכים את החימר על פניו, לוודא שלא נדבק לשולחן ובכדי לדאוג שמרקמו יהיה חלק משני הצדדים. כשהחימר בחובי 3 מ״מ בערך, והיקפו גדול מהיקף שפת הקערית, מתחילים להחתים.
טיפ לעבודה עם חותמות: אם משתמשים בחותמת קטנה ובכרית דיו גדולה, טופחים עם החותמת על הכרית עד שהדוגמא מכוסה היטב בדיו. אם החותמת גדולה וכרית הדיו קטנה, כמו במקרה שלי, עובדים הפוך: טופחים עם כרית הדיו על פני החותמת.
מחתימים את הדוגמה הרצויה על החימר. מפעילים לחץ אחיד כדי שהדוגמה תהיה מוטבעת ותלת מימדית, אך נזהרים שלא ללחוץ חזק מדי ולחדור עמוק את החימר (זה יקשה על הרמתו מפני השולחן).
מניחים את הקערית הפוכה על פיה על גבי החימר, וחותכים בעזרת סכין מטבח סביב השפה.
מרימים בעדינות את החימר, משתדלים למרכז אותו מעל הקערית ומניחים אותו בתוכה בזהירות. בעזרת האצבעות לוחצים בעדינות ובאופן אחיד, ״מסדרים״ את החימר כך שייצמד לדפנות הכלי. אם משתמשים בקערית פלסטיק עדיף שפני השטח שלה יהיו מבריקים. מרקם מחוספס עלול להקשות על שחרור החימר לכשיתייבש.
חשוב! אם הקערה עמוקה יחסית ודפנותיה תלולות, יש סיכוי מצויין שתקבלו קמטים וגלים מעצבנים בשפת הכלי. הדבר דומה לנסיון לרפד קערית בעזרת מפית עבה ומגוהצת- היא תקבל כפלים גדולים. לעומת זאת, אם הקערית רדודה יחסית, תוכלו לפצות על גמישותו המוגבלת של החומר בלחיצות עדינות ופיזורו על גבי דפנותיה. אחרי מספר נסיונות מאכזבים, המעבר לקעריות רדודות עשה את העבודה.
עכשיו מחכים מספר שעות ואפילו לילה. משחררים בעדינות את היצירה שלנו מהקערית בעזרת הסכין, ומניחים אותה הפוכה, להתייבש גם בצדה התחתון.
משייפים בעדינות את השוליים אם רוצים, מנקים את אבק השיוף ומתעלפים מכמה שאתה מוכשרים. אפשר גם לצפות בלכה בגימור מאט.
ניסיתם? אשמח לראות!
שבוע שקט ובטוח
שירה
