הדפס לינו – האובססיה החדשה שלי
אני שוב משתפת פעולה עם חברת סופרקיט, כדי להציג בפניכם את התחביב-המלהיב החדש שלי: גילוף והדפס בלינולאום (ומעכשיו נקרא לו בשם החיבה הבינלאומי שלו, לינו). בשנים האחרונות אני חשה משיכה עזה למלאכות מסורתיות ואני לא לבד – הטרנד הגובר להתנתק מהמתועש ולהקיף את עצמנו בחפצים שנעשו בעבודת יד, נמצא ממש בכל מקום. אם פתחתם פינטרסט בשנתיים האחרונות בטח השתכנעתם שכל העולם רק קושרים מקרמה, אורגים להנאתם בנול ומכדרים לעצמם כלי בית ייחודיים, כל ספל שונה במקצת ממשנהו. התשוקה המחודשת לגעת בחומר, לצקת לכלים דוממים אהבה ותשומת לב ולהקיף את עצמנו במשהו ייחודי וחד פעמי, מרגשת אותי. בראיית עולמי, הדפסת תלת מימד וחיתוך בלייזר זה קול, אבל גילוף הדפס בעבודת יד – זה וואו!
גילוף לינולאום, קווים לדמותו
כמובן ששמחתי מאד לקבל לידי את ערכת הגילוף וההדפס הזו של חברת ESSDEE. היה בה את כל מה שצריך כדי להתחיל (חוץ מההתלהבות שלי, שהיתה די מטורפת ואין מצב שהיו מצליחים לדחוס אותה לאריזה). אני מיד ארחיב מה מצאתי בפנים, אבל לפני זה אגיד כמה מילים על גילוף לינו, ככה תקבלו הצצה ראשונית למסע הגילוי שעברתי עם החומר:
– היסטוריה על רגל אחת: הדפוס המסורתי קיים כבר אלפי שנים, ראשית על לוחות וגלילי אבן, אחר כך על גלופות עץ ולבסוף מתכת. דפוס לינולאום לעומת זאת קיים רק מתחילת המאה הקודמת כשהחומר הפך זמין לציבור לצורכי ריצוף.
– באנגלית התחום מכונה Linocut ואם תחפשו את הנ״ל בפינטרסט ובאינסטגרם, אני מבטיחה שאחרי שתתאוששו מהעילפון תתאהבו עד מעל לראש. מקורות ההשראה מרחיבים את הלב ואת גבולות הדימיון.
– להבדיל מעץ, ללינו אין סיבים ולכן אין כיוון של סיבים, המשפיעים על אופן העבודה. החומר הומוגני ובעל דחיסות אחידה ולכן קל יותר לגילוף מסוגי עץ רבים. הוא קל בהרבה לחיתוך מעץ ונוח לאחסון בשל עוביו המינימלי. עם זאת, הלינו יכול להתבלות בשימוש תכוף ועם הזמן להיסדק ולהפגע, בעוד העץ הוא חומר עמיד יותר.
– יש משמעות גדולה ל״גיל״ הלינולאום שרכשתם: לינו ישן עלול להיות קשיח ופריך, נוטה להיסדק וקשה לגילוף. לינולאום ״צעיר״ הוא גמיש ורך יחסית ותענוג לעבוד איתו.
הערכה הזו מסופרקיט כוללת כל מה שצריך כדי להתחיל לייצר הדפסי לינו משלכם: סט ידית וסכינים, מגש לצבע, גלגלת גומי, צבע מיוחד להדפס ולינולאום לגילוף.
בתוך הידית האדומה מסתתרות הסכינים, והיא גם תשמש אותנו בהמשך כתחליף למכבש.
שנתחיל?
רגע, אבל איך מתחילים בכלל? אני ממליצה להתנסות בכלי קצת, להרגיש כמה לחץ יש להפעיל על הסכין כדי לגלף, ובאיזו מהירות. זו הזדמנות נהדרת לברר איזה מין גילוף מניבה כל אחת מהסכינים המסופקות בערכה. לא היתה לי המון סבלנות להתנסות, אז אחרי כמה דקות של משחק בכלים עברתי לדבר האמיתי.
להרכבת הסכין צריך להבריג את הטבעת הכסופה על הידית האדומה, אבל לא להבריג אותה עד הסוף. אחר כך מכניסים את הסכין שבחרנו לחריץ הייעודי בידית.
ו… מבריגים ומהדקים את הטבעת הכסופה כדי לנעול את הסכין במקומה.
בחירת נושא הגילוף היא אישית מאד. אפשר להוריד מהרשת תמונה או איור, רק היו רגישים לענייני זכויות יוצרים אם אתם מתכוונים לעשות בהדפס שלכם שימוש מסחרי. יש מצב שזה יהיה חוקי, אבל אני מאמינה בכבוד הדדי בין יוצרים. יש מקום ליצירות של כולנו, אין צורך להעתיק יצירה של מישהו אחר. אפשרות נוספת היא כמובן להשתמש בתמונה אישית או איור שאיירתם בעצמכם. אם אתם חוששים בהתחלה ולא בטוחים במה לבחור, חפשו ברשת איורים שנוצרו בגילוף במקור, כמו הדפסים בוטניים מהמאה ה-19. היתרון באיורים הללו, שהם מכילים קווים-קווים להצללה, ומודפסים בקונטרסט מושלם של שחור-לבן. זה מקל מאד להתחקות אחר תנועות האומן כשגילף אותם אי שם לפני מאה חמישים שנה.
בואו נתחיל לגלף!
כלים וחומרים
– סכיני גילוף
– לוח לינולאום
– נייר סקיצה שקוף
– עפרון
– תמונה/איור מקורי או מודפס להעתקה
– מגש לצבע
– גלגלת גומי
– צבע הדפס
– נייר עבה, בד או כל מצע אחר להפיס עליו
העתקה והעברה
ראשית נבחר את הדימוי שנרצה לגלף ונוודא שהוא לא גדול מפיסת הלינו שיש לנו. עכשיו ניקח נייר סקיצה ונניח על גבי האיור, להעתקה. זה פשוט מאד – לעבור על כל הקווים בעפרון. אם לא מדובר באיור או תמונה שהם קוויים מטבעם, זו ההזדמנות לפשט את הצורות והגוונים, הצללים והפרטים לקווים-קווים. אפשר כמובן להדפיס בלינו גם בכמה שכבות עם צבע (למתקדמים!), אבל בתור התחלה אני ממליצה לחשוב בשחור-לבן.
הופכים את הנייר השקוף על גבי הלינו, כך שהציור שציירנו בעפרון מונח כשפניו למשטח הלינו.
מקשקשים בעזרת העפרון על גבי הציור. הלחץ שאנו מפעילים על הציור מעביר חלק מהעופרת ללינו. אמני גילוף משתמשים לפעמים בעפרונות רכים מאד לציור ובגב של כף להעברת העופרת ללינו. אני בחרתי בדרך הקלה והכייפית של קשקוש 🙂
הציור עלול להיראות חלש ולא לגמרי ברור. אפשר לקחת עפרון (או טוש פרמננטי) ולעבור על הקווים.
גילוף – יאללה בלאגן!
את הגילוף מתחילים עם סכין וי קטנטנה. אני התחלתי בגילוף ההיקף של הפרפר שלי, ואחר כך התחלתי להיכנס לשטח הכנפיים ולגלף פרטים עדינים. העקרון הוא פשוט: בשטחים בהם הלינו נשאר – תהיה הדפסה שחורה, איפה שאני מחסירה חומר – לא תהיה הדפסה והדף ישאר לבן.
תקשיבו- זה כיף לא נורמאלי. המאמץ הפיזי לא גדול ויש בתנועה הזו משהו מדיטטיבי ומרגיע ודי נהדר. תוך כדי שגילפתי את החמוד הזה התחלתי לפנטז על כל הדברים הבאים שארצה לגלף… אבל שמרו על הידיים שלכם, תנועות נמרצות ולא מחושבות יכולות להיגמר כמו שכל פעילות נמרצת ולא מחושבת עם סכין עלולה להיגמר. בערכה יש מגן לידיים למי שמעדיף לא לקחת סיכון.
אחרי שסיימנו את החלק הפנימי, אפשר להתחיל להסיר חומר מסביב. אפשר כבר לעבור לסכין וי גדולה יותר ולגלף שוב את גבולות הציור, הפעם בחיתוך עמוק ורחב יותר. משם המשכתי עם הסכין העגולה הגדולה כדי ״לחפור״ בחומר ולהסיר חתיכות גדולות.
אחרי שהורדנו את גובה הלינו בכל המקומות שלא נרצה להדפיס, אפשר להתקדם להדפסה עצמה או לחתוך סביב הציור. אני חייבת לציין שחתכתי קרוב מדי לגבולות הפרפר, מה שהפך את המחושים לעדינים מדי ונוטים להשבר. תלמדו מהטעות שלי והשאירו שוליים סביב הציור שלכם! את הגלופה הדבקתי על גבי קרטון קשיח כדי להקל על העבודה, שלא תזוז ו״תברח״ לי.
הדפסה
מילה קטנה על צבע דפוס: למה הוא עדיף על פני צבע אקרילי, למשל? ובכן, צבע דפוס הוא מאד פיגמנטי ומרוכז. יש לו טקסטורה מעט צמיגית ושתי תכונות חשובות: הוא לא מתייבש כל כך מהר והוא די דביק. למרות שהלינו אינו חומר סופג, הצבע נתפס אליו מצויין ומאפשר לנו להדפיס גם פרטים עדינים מאד. הייבוש האיטי נותן לנו מרחב נשימה כדי שלא נצטרך לעבוד מהר-מהר (וכדאי לא לעבוד בטירוף ובבלאגן, הצבע כאמור מאד פיגמנטי ולכן מלכלך). צבע הדפוס, להבדיל מצבעי אקריל למשל, לא יתחיל להתייבש תוך כדי עבודה ולהשיר קילופי צבע ופירורים שיהרסו את היצירה (ההורסת) שהכנו.
מכינים את הנייר עליו נראה להדפיס ומורחים צבע הדפס על המגש. 
בתוך הערכה הזו תמצאו צבע הדפס בצבע שחור, אבל אם תרצו צבעי הדפס בצבעים אחרים, סופרקיט מתחילה לשווק בתקופה הקרובה את צבעי ההדפס של דאלר ראוני (Daler Rowney) מסדרת System3. בסדרה הזו יש מגוון רחב של צבעי הדפס אקריל ואפילו צבעי הדפס ייעודיים לטקסטיל.
מגלגלים את הגלגלת הלוך ושוב לאורך המגש, עד שכולה מכוסה בשכבה דקה ואחידה של צבע. אחרי כמה גלגולים מרגישים שהצבע נהיה קצת דביק, משמיע רעש מצחיק (סקוויש! סקוויש!) ונוצרת על המגש מעין טקסטורה עדינה ואחידה. זה הזמן לעבור לשלב הבא.
מגלגלים את גלגלת הצבע על פני הגלופה. אגב, שמתם לב שהפרפר שלי גדל פתאום? לצורך ההדגמה שלפתי פה את בן דוד שלו, אחד מחמישה פרפרים שלא הצלחתי להפסיק לגלף…
מצמידים את הנייר לגלופה בזהירות. משתמשים בגב של כף או בבסיס ידית הגילוף כמכבש ומחליקים על פני כל הציור. משתדלים להפעיל לחץ קל ולכסות את כל השטח שאמור להיות מודפס.
מרימים את הנייר בעדינות וחושפים את יצירת המופת שלכם! ההדפס הראשון הוא בעצם הדפס ניסיון. זו הזדמנות לגלות אם פספסתם משהו בגילוף ואם יש תיקונים וגילופים נוספים שתרצו לבצע.
זהו! יש לכם גלופה נפלאה ואתם יכולים להכין לכל אהוביכם הדפס בעבודת יד. היופי בהדפס הוא שניתן כמובן לשכפל אותו אבל זה בכלל לא פוגם בכמה שהוא אישי, מושקע ומרגש.
רוצים גם?! בטח שכן. את ערכות הגילוף של ESSDEE ניתן למצוא בחנויות היצירה המובחרות בארץ, אם תרצו לקבל את רשימת החנויות המחזיקות במוצרים ניתן לפנות לחברת סופרקיט במייל marketing@superkit.co.il או דרך עמוד הפייסבוק של החברה.
גם אתם מרגישים כמוני לגבי גילוף מסורתי? אני ממש מקווה שכן. זה הופך אותנו לחברים אפילו יותר טובים!
כיף שביקרתם כאן
שירה
