הי הי הי! התגובות הנלהבות למובייל הנוצות שהעליתי לפני כמה ימים, הבהירו לי שאני לא היחידה. שהניחוח השבטי-אינדיאני הזה מדגדג גם לאחרים בקצות האצבעות, מצית את הדימיון ונוגע ללב.
זה מאד משמח! כי לנתנאלה (מחנות היצירה המשגעת) ולי יש עוד כמה הפתעות שרקחנו, במיוחד לרגל יריד החלומות הקרוב. היריד יתקיים ב- 13-16 לספטמבר בעזריאלי חולון ונושא היריד הפעם הוא ״קיץ אינדיאני״, כמו שסיפרתי בפוסט הקודם. אוהבת את הנושא, הצבעוניות והעונה, מה שהופך את העניין למלהיב במיוחד (בשבילי, בכל אופן :-)).
הפעם – אראה לכם איך הכנתי את כיסויי הכריות הפשוטות והמשגעות האלה. הגרפיקה לקוחה מהטקסטיל הארוג המסורתי של בני שבט הנבאחו, אבל בגלל שאני יותר פולנייה מאינדיאנית, החלטתי לקחת דרך קיצור 😉 אז במקום לארוג, אלמד אתכם להדפיס את הדוגמא המגניבה הזו בקלי קלות.
*לא חייבים לתפור כריות, אפשר גם לקנות ציפית מוכנה ולצבוע אותה. במקרה כזה, דלגו ישר לשלב הצביעה
אז מה צריך?
– בד עבה (Home Decor Fabric) או ציפית מוכנה
– סכין ומשטח חיתוך
– נייר פריזר (ניתן להשיג בחנות של נתנאלה)
– כריות מילוי
אם רוצים ליצור כריות שבטיות ממש כמו שלי, אפשר להוריד את הקבצים שהכנתי במיוחד:
[et_bloom_locked optin_id=optin_4]
[/et_bloom_locked]
נתחיל מתפירת ציפיות-מעטפה. אני הכנתי שתי מידות של כריות, לפי גודלן של כריות נוי למילוי מאיקאה – האחת בגודל 65X65 והשניה בגודל 50X50 ס״מ. אם רוצים כריות מלאות יותר ניתן לדחוס שתי כריות לכל ציפית.
לכל ציפית יש לחתוך שלוש פיסות בד:
– לכרית 65 ס״מ יש לחתוך: פיסה בגודל 65X65 ס״מ ושתי פיסות בגודל 65X48 ס״מ.
– לכרית 50 ס״מ יש לחתוך: פיסה בגודל 50X50 ס״מ ושתי פיסות בגודל 50X40 ס״מ.
מגהצים את כל הבדים היטב.
מקפלים פעם ועוד פעם את אחת הצלעות הארוכות של כל אחת מהפיסות הקטנות יותר, כדי ליצור את השפה ל״מעטפה״ דרכה נכניס את הכרית. תופרים תפר אחד או שניים מקבילים (תכל׳ס שניים יוצא יפה יותר), לקבע את הקפל שגיהצנו.
נעבור לצביעה:
מקפלים את הפיסה הגדולה, החזית של הציפית, לחצי. מצמידים פינה לפינה הנגדית שמולה. מגהצים רק את מרכז הקפל (לא צריך לכל האורך- מיד תראו למה).
עכשיו מקפלים שוב, מביאים את שתי הפינות הנותרות זו אל זו ומגהצים במרכז. נזהרים לגהץ רק מימין ומשמאל לקו שגיהצנו קודם, לא להשטיח אותו.
פותחים את הבד ובעזרת גיר לבדים וסרגל מסמנים בעדינות את ה-X שנוצר. עכשיו אפשר לדעת איפה מרכז הכרית בדיוק!
מדפיסים את הדוגמא השבטית הקולית על נייר פריזר, כל עמוד גזרה מדפיסים פעמיים. מה זה נייר פריזר? זה חומר מגניב מאד, נפוץ בארה״ב ופה ניתן להשיג אותו בחנויות יצירה נבחרות. אני קניתי חבילה של ניירות פריזר בגודל LETTER אצל נתנאלה, אפשר להדפיס עליהם ולגהץ על בדים, ליצירת שבלונה איכותית.
שימו לב! חשוב להדפיס על הצד המט – לא המבריק! תוודאו שאתם יודעים איך להזין את הנייר למדפסת שלכם. שימו גם לב להתאים את הגדרות המדפסת ל- LETTER, לא ל- A4.
גזרות 1+2+3 מתאימות לכרית גדולה של 65X65, גזרות 4+5 מתאימות לכרית של 50X50.
אחרי ההדפסה חותכים את הקווים השחורים ומוציאים את הצורות המנוקדות. במה שצבוע באפור חלש – לא נוגעים.
ממקמים נייר פריזר אחד של גזרה מס׳ 1 כך שראש החץ מונח בדיוק על ה- X שסימנו על הבד. מוודאים שהצד המבריק מונח על הבד והצד המט פונה אלינו. מגהצים את נייר הפריזר כך שייצמד היטב לבד.
צובעים! איך? שאלה מצויינת. אפשר פשוט לנער בקבוקון צבע, להניח מעט צבע בצלוחית ולצבוע בטפיחות בעזרת מברשת ספוג. הצבע יצא רווי מאד ותזדקקו לכמות גדולה של צבע כדי לכסות את כל השטח הזה. היתרון: קו המתאר של הצורות יצא חד ומדוייק, כאילו הדפסתם באופן מקצועי על גבי הבד. אני בחרתי דווקא למהול את הצבעים במים, לקבלת מראה מדורג, כמו אקוורל. לקחתי את הסיכון שבגלל זה הצבע יתפשט בבד ו״יברח״ לי קצת, הקווים יצאו רכים ופחות מוגדרים. לא בטוחים? עשו ניסיונות על שארית של בד לפני שאתם מתחילים לצבוע ברצינות.
תוך כדי צביעה הוספתי גוונים בהירים יותר ויותר לתערובת, ליצירת מראה ״אומברה״ מגניב. אם הגבול בין הגוונים יוצא קצת חד – אני פשוט מטשטשת עם האצבע כשהצבע עוד רטוב. לא לשכוח! כל הזמן להסיר עודפי צבע מהמברשת, אחרת הצבע המהול יתפשט במהירות בבד ותאבדו שליטה על הצורות הגיאומטריות היפות. אחרי הצביעה מקלפים את נייר הפריזר ומניחים להתייבש מעט.
חוזרים על התהליך – ממקמים את גזרה מס׳ 1 השניה לפי ה- X. מגהצים את השבלונה למקום וצובעים.
עוברים לגזרות 2 ו-3. מדפיסים כאמור כל צורה פעמיים. מגהצים את צורה 2 ו-3 זו מול זו בחפיפה, כמו בתמונה. הסימון האפור עוזר למקם את הדפים במקום הנכון, על גבי הצורות שכבר צבענו (נייר הפריזר קצת שקוף, זה עוזר לדייק במיקום בגזרות). צובעים איך שמתחשק ומסירים את נייר הפריזר.
את הציפית השניה מכינים בדיוק לפי אותם עקרונות – מגהצים ומסמנים את ה-X במרכז הבד. מתחילים עם גיהוץ שתי גזרות מס׳ 4, ואחרי הצביעה, מגהצים את שתי הגזרות מס׳ 5.
אחרי שמסיימים לצבוע הכל, מניחים לייבוש ולסיום מגהצים הכל – הגיהוץ מקבע את הצבע והופך אותו לעמיד בכביסה.
וואו, המון הסברים. הבהלתי אתכם? לא בטוחים איך עושים את כל זה? הכנתי לכם סרטון קטן כדי להראות כמה זה בעצם פשוט!
נמשיך עם הציפית- תופרים סביב החזית הצבועה סרט פונפונים חמודים, כחצי אינטץ׳ מהקצה. שימו לב שהפונפונים יפנו כלפי פנים.
סוגרים את ציפית המעטפת: מניחים את החזית הצבועה ועליה את שתי הפיסות הקטנות יותר, עם השפה התפורה שלהן בחפיפה. חשוב שהבדים יהיו בצד ה״נכון״ בפנים והצד ההפוך בחוץ.
נועצים סיכות שיחזיקו הכל במקום ותופרים מסביב לכל ההיקף. אני תפרתי תפר של חצי אינטץ׳, וכדי לא להתבלבל סימנתי לי על מכונת התפירה חצי אינטץ׳ מהמחט בעזרת חתיכה של וואשי טייפ.
תופרים לאט ונזהרים לא לתפור איזה פונפון סורר בדרך.
אחרי התפירה גזרתי את היקף הציפית במספרי זיג-זג כי הבד שבחרתי נטה להיפרם. זה ממש לא חובה. מה שאני כן ממליצה בחום- לגזור את הפינות ב-45 מעלות. זה יעזור לנו בהמשך לקבל פינות מחודדות ויפות לכרית.
הופכים את הציפית. הפתעה!
ממלאים בכרית או שתיים.
מניחים במקום הולם בבית, שכל מי שנכנס יוכל להתפעל.
זהו! הכריות יצאו יפות לאללה, החברות שלי רבות עליהן 🙂
נתראה ביריד החלומות ״קיץ אינדיאני״ ב- 13-16 לספטמבר בעזריאלי חולון, כן?
ספ״ש מעולה
שירה
