בשנים האחרונות התחוור לי כמה הסתיו הוא העונה החביבה עלי. משהו בשינוי המורגש של העונה המתחלפת, הערב נהיה נעים והאור בחוץ פחות צהוב ונוקשה. אני מוצאת שאני שמה לב לפרטים הקטנים והמשמחים של היומיום, יותר מבדרך כלל: משב רוח אחרי הצהריים, רחש עלים יבשים מתחת לכפות הרגליים, הסדינים הקרירים בבוקר. הגינה משתנה והילדים משתנים ואני צופה מהצד, מוקסמת ושבעת רצון.
לרגל החג הכי נעים בשנה, חברתי לכמה בלוגריות מוכשרות ויצירתיות ויחד איגדנו לכם חגיגה אמיתית של DIY לסוכה, רעיונות משגעים שאפשר להכין לגמרי לבד. מוזמנים לראות את הפרויקטים המעולים של חברותי לכל היופי הזה, בתחתית הפוסט.
ההדרכה שבישלתי לכם הפעם היא לא מהפשוטות, אני מודה. לקח לי זמן לא מבוטל ונדרשה סבלנות. הצטערתי קצת שאין לי ילדים גדולים יותר – הייתי פותחת סדנת יזע קטנה ולא מגישה ארוחת ערב עד שלא מסיימים להרכיב הכל! חרוזי הנייר הם פוליהדרונים שונים (פּוֹלִיהֶדְרוֹן: רב-פאון, רב-מישורי), כמו תכשיטים נפלאים וגדולי מימדים. אז נכון, אולי זה לא קישוט ברגע, אבל שכה יהיה לי טוב – זה אחד הדברים הכי יפים ומלהיבים שיצרתי אי פעם, אני לא יכולה להרגע מהם. לסוכה, לקישוט חתונה, לחדר של הילדים… פשוט מושלם.
אז מה צריך?
– ניירות עבים ויפים, שלי מהחנות ״מסטיקים״ ברעננה
– מסקינג טייפ
– כלי לחריצה: עצם קיפול, סטיילוס, סכין מטבח לא חדה
– סכין יפנית או מספריים
– מחורר
– דבק (ממליצה על דבק שמתייבש מהר, כמו דבק ג׳ל)
– שיפוד
– חוט עבה
– תבניות להדפסה (יש ללחוץ על הלינקים):
חרוז 1 // חרוז 2 // חרוז 3 // חרוז 4 // חרוז 5 // חרוז 6
מדפיסים את התבנית שרוצים לחתוך, או את כולן. התמונה כאן למטה יכולה לשמש אתכם כמקרא.
ישנן שתי אפשרויות: להדפיס את התבנית ישירות על הנייר שתרצו לחתוך (על גבו, לא יראו את ההדפסה בתוצאה הסופית), או להדפיס על נייר מדפסת כמוני. מכיוון שהשתמשתי בניירות איכותיים בגודל 30*30, רציתי לצופף על נייר כמה שיותר צורות. במידה ומשתמשים בבריסטול A4 פשוט, אפשר להדפיס ישירות עליו ולקצר את התהליך.
במידה ובחרתם להדפיס כמוני, על נייר מדפסת, חתכו את כל עודפי הנייר כך שסביב התבנית תשאר רק מסגרת קטנה לבנה.
מדביקים בעזרת מסקינג-טייפ את התבנית לנייר העבה הצבעוני.
בעזרת סרגל וכלי חריצה חורצים לאורך כל הקווים המקווקווים. אפשר להשתמש בעצם קיפול, סטיילוס ואפילו בגבו של סכין מריחה מהמטבח. חשוב להפעיל לחץ כדי להבטיח שהחריץ הוטבע על הנייר העבה שמתחת.
את הבסיסים הקטנים יש לחרוץ גם כן לאורך הקווים המקווקווים ולחורר לפי הסימון.
חותכים לאורך הקווים הרציפים בעזרת סכין או מספריים.
מקפלים את כל קווי הקיפול שחרצנו, כולם לאותו כיוון (כך שהפוליהדרון מתחיל להתעגל ולקבל צורה).
מתחילים להדביק. אמנם זה לא קריטי, אבל גיליתי שעבודה לפי הסדר הבא מקלה משמעותית על מלאכת ההרכבה:
מתחילים מלסגור את חצי הפולהדרון עם לשוניות ההדבקה (שימו לב – מלבד תבנית 6 בה שני החלקים אינם סימטריים ונפרדים זה מזה, בכל יתר התבניות שני חלקי הצורה מחוברים בפאה אחת, כשבחלק אחד לשוניות הדבקה מרובות).
אחרי שסוגרים את חצי הפוליהדרון לכדי קערה קטנה, מדביקים את הבסיס הראשון. מורחים דבק על ארבע לשוניות ההדבקה של הבסיס ומכניסים לקערה שיצרנו.
בעזרת האצבע ממקמים את הבסיס ומחזיקים רגע קל, עד שהדבק מתייצב.
ממשיכים לסגור את הפוליהדרון- מתחילים בצד המחובר בפאה (לא בצד החפשי), מורחים דבק על הלשוניות (אחת-אחת או שתיים-שתיים) ומדביקים בהדרגה את החלק השני לחלק שכבר הרכבנו. משאירים לבסוף רק פאה אחת חפשית.
מורחים דבק רק על שלוש מלשוניות הדבקה של בסיס, מכניסים אותו לצורה הפתוחה ומדביקים.
מורחים דבק על כל הלשוניות שנותרו וסוגרים עליהן את הפאה החפשייה.
עוצרים, מתפעלים, משוויצים, ממשיכים.
אחרי שהכנתם מספר פוליהדרונים ניתן להשחיל אותם כחרוזים על שרשרת: בעזרת חתיכה קטנה של מסקינג טייפ מחברים חוט עבה לשיפוד והופכים אותו למחט גדולה. שיפודמחט! משחילים כמה שרוצים.
ומה עם החרוז הכי תחתון? או! שאלה מצויינת. בתבניות ישנו סימון אפור לכל פוליהדרון. אם תרצו שזה יהיה החרוז התחתון, חותכים לפי הסימונים האפורים. מקבלים חרוז שיש לו רק חור אחד. מרכיבים לפי כל השלבים, ועוצרים רגע לפני שמדביקים את הפאה האחרונה. משחילים בחור חוט עם קשר, אפשר להוסיף משקולת- אני השתמשתי בחרוזי עץ. סוגרים את הפוליהדרון ומשחילים את יתר חרוזי הנייר על החוט, בעזרת השיפודמחט.
מקשטים את הסוכה או את כל הבית ועפים על עצמכם.
עכשיו אתם מוכרחים להכנס ולראות את הדברים היפיפיים שהכינו חברותי הבלוגריות – הדרכות משובחות שיבטיחו שהחג הזה לא תחסר לכם השראה. הקלקה על התמונות תיקח אתכם הישר להדרכה:
[table id=1 /]
מקווה שיהיה לכם חג שמח וסתיו נהדר,
שירה
