תמונה מתחלפת
לאחרונה התחלתי לכתוב הדרכות למגזין האינטרנטי האמריקאי Thanksgiving&Co, מגזין החגים של USA Today. זה התחיל ממייל שקיבלתי מהעורכת. בהתחלה רפרפתי על הטקסט, משוכנעת שמדובר בעוד מייל ספאמי שמנסה לפתות אותי להגדיל את רשימת התפוצה שלי, לרכוש שירותים אינטרנטיים כלשהם או לחלץ נסיך אפריקאי משבי המורדים. אבל מהר מאד הבנתי שהפנייה היא לגיטימית ושהם (אשכרה!) רוצים שאייצר למענם תוכן יצירתי המותאם לחגים ולמועדים אמריקאיים.
מעבר לזה שתמיד נעים לגלות שבזכות האינטרנט ההדרכות שלי מגיעות לכל מיני פינות ברחבי העולם, ההצעה של עורכת המגזין טמנה בחובה הזדמנות נהדרת ומרעננת. עמד בפני אתגר ליצור הדרכות שיהיו רלוונטיות לאמריקאים, שחוגגים חגים נוצריים ומסורות מקומיות, אבל יתאימו גם לקהל שלי פה בארץ. ואתגר – זה אחלה מנוע לעשייה יצירתית.
אני שמחה מאד לשתף בהדרכה ראשונה מסדרה ארוכה של הדרכות שפורסמו ויפורסמו ב- Thanksging&Co. ההדרכה פורסמה לראשונה כיצירה לכבוד יום האב במגזין אבל אינה זמינה לקוראים מהארץ. אם אתם במקרה נמצאים בארה״ב אתם מוזמנים להציץ על הגרסה באנגלית בלינק הזה.
יאללה לעבודה – בואו נכין תמונה מתחלפת! זו בעצם תמונה תלת-מימדית, משתנה, בהשראת האומן הנפלא יעקוב אגם. התמונה מתחלפת ומשתנה בהדרגה כשחולפים על פניה. הילדים שלי השתגעו מזה ולא הפסיקו ללכת הלוך ושוב, נפעמים מהאפקט הויזואלי המשוכלל. זה היה מבדר מאד…
אפשר להכין תמונה שמתחלפת מפניו של אחד מילדיכם לפניו של השני. אפשר לבחור תמונה זהה של החתול שלכם שמתחלפת מגרסתה הצבעונית לגרסה השחורה-לבנה. אולי תרצו לבחור תמונה זוגית שמתחלפת לתמונת נוף, שתיהן מזכרת מטיול נהדר. תמונת ״אז״ שמתחלפת ל״היום״? האפשרויות הן באמת בלתי מוגבלות.
כלים וחומרים
– קבצי תמונה תלת מימדית להדפסה (הקליקו כאן)
– נייר עבה כמו בריסטול או קארדסטוק, צבעוני או מדוגם
– כלי לחריצה – סטיילוס, סכין חמאה או אטב נייר
– סלוטייפ
– סרגל
– סכין יפני או סקלפל
– משטח חיתוך
– דבק (עדיף נטול חומצה, המיועד לתמונות)
– שתי תמונות מאונכות בגודל 10X15 ס״מ
חיתוך התמונות
בעזרת סכין יפנית וסרגל, ״נפרוס״ את התמונות שלנו לאורכן לרצועות בעובי 2.5 ס״מ כל אחת.
חיתוך חלקי הבסיס
מורידים את הקובץ עם התבנית ליצירת בסיס התמונה. שימו לב שהגדרות המדפסת הן לדף A4 וקנה המידה של ההדפסה עומד על 100%. מדפיסים את שלושת הדפים. בעזרת מספריים, גוזרים סביב החלקים השונים ודואגים להשאיר מסגרת לבנה מסביב (אז לא לגזור במדוייק על הקווים).
מדביקים את כל חלקי הקובץ שגזרנו לנייר העבה, בעזרת סלוטייפ.
כדי ליצור קפלים מדוייקים ויפים, קודם כל יש לחרוץ אותם: בעזרת סטיילוס, סכין חמאה לא משוננת או אפילו אטב משרדי, נחרוץ לאורך כל הקווים המקווקווים. חשוב להעזר בסרגל ולא לחשוש להפעיל כח, כדי שהחריצה תעבור דרך הדף המודפס ותשאיר סימן בנייר העבה שמתחת.
אחרי שחרצנו את כל הקווים המקווקווים, נחתוך לאורך כל הקווים הרציפים. אפשר גם עם מספריים, אבל אם משתמשים בסכין חשוב מאד גם כאן להשתמש בסרגל. אנחנו רוצים שהכל ייצא פיקס!
הנה כל חלקי הקובץ שהדפסנו, מחורצים וחתוכים:
נכופף ונקפל את כל הצירים שחרצנו. שימו לב שאני מקפלת הכל ״פנימה״, באותו כיוון.
הרכבה
ניקח את שתי היחידות המלבניות (מס׳ 2+3), ונמרח דבק רק על שלוש מלשוניות ההדבקה. משאירים לשונית ארוכה אחת בלי דבק.
מצמידים את המלבנים לבסיס הנייר (יחידה מס׳ 1), כמו בתמונה. יצרנו בעצם מעין קופסה שטוחה ללא מכסה.
ככה בסיס התמונה ייראה אחרי שמדביקים את שתי הדפנות המלבניות. רואים איך לשונית אחת בכל מלבן נותרה פתוחה ובלי דבק? נטפל בה בהמשך.אקורדיון!
מקפלים את יחידת האקורדיון (מס׳ 4), פעם פנימה ופעם החוצה, ליצירת זיגזג. שימו לב שבקצה היחידה יש דופן מלבנית רחבה יותר שאין בראשה או בתחתיתה לשונית הדבקה.
רואים את המלבן המדובר בצד שמאל בתמונה כאן למטה? הוא היחיד שלא משתתף בזיגזג ויהיה תמיד מקופל פנימה. ניתן להעזר בתמונה הזו כדי לדעת איך לקפל את הנייר (מתי פנימה ומתי החוצה).
מתחילים להדביק את התמונות! אני אתייחס כאן לילדיי החמודים כדי להסביר איך מדביקים. הכלל הוא כזה: רצועה ראשונה של לילי, רצועה ראשונה של דן. רצועה שניה של לילי, רצועה שניה של דן וכך הלאה עד שהדבקנו את כל הרצועות המרכיבות את התמונות, לסירוגין. חשוב! המלבן הרחב שבצד שמאל נשאר ללא תמונה. כך זה ייראה כשנסיים (אני מניחה שאתם לא תדביקו תמונות של הילדים הפרטיים שלי, אז כך זה ייראה *בערך*).
נחזור ללשוניות ההדבקה הפנויות. מורחים דבק על לשונית אחת בלבד.
מצמידים את האקורדיון ללשונית ההדבקה בצד שבו מתחילות התמונות (ולא מצד של המלבן נטול התמונות).
מתחילים להדביק את האקורדיון לבסיס. שמים מעט דבק על לשונית, ומכניסים פנימה. מהדקים מעט עם האצבע. עוברים ללשונית הבאה, שנמצאת בצד השני (בתחתית התמונה) וחוזרים על הפעולה.
וכך, מדביקים לשונית לשונית, למעלה-למטה, עד שמגיעים לקצה. עכשיו נותר רק לשים דבק על דופן הבסיס שלנו ולסגור עליו את המלבן הרחב שבקצה האקורדיון.
כל שנותר לכם עכשיו הוא להניח את התמונה בגובה העיניים ולהינות משתי תמונות באחת (או להניח בגובה העיניים של הילדים ולראות אותם רצים הלוך ושוב בהתלהבות).
מקווה שתכינו את התמונות הנהדרות האלה, הן גם מתנה יפיפייה לסבתא או לגננת או לכל מי שאוהבים.
יום מעולה
שירה