דן בן 5. זה ממש מדהים אותי, כי זה אומר שאני אמא בת 5. אמא לילד מגניב מאד, טוב לב באופן חריג, מקסים בקטע אחר, יפה תואר, תזזיתי, מבריק. ילד שלא מהעולם הזה.
הוא ואני בחרנו יחד שיום ההולדת הזה יהיה בסימן חלל (״בחרנו יחד״ אומר, בדרך כלל, שאני מצליחה לשתול במוחו רעיון מלהיב והוא זורם איתי, ממש כמו שקרה בפורים. אל תעשו לי פרצוף, זה לא יעבוד לי עוד הרבה שנים וכל עוד אני מצליחה – אני מנסה לקחת חלק פעיל בבחירות האמנותיות. בכל זאת, וועדת קישוט פה זו אני, נכון?!).
סביב יום ההולדת של דן היו המון חגיגות – ארוחה עם המשפחה, מסיבה לחברים וחגיגה בגן. כמובן שלכל אירוע היתה עוגה נפרדת… כמובן שלכל פרט מהאירועים הנ״ל יוקדש פוסט נפרד, כי באמת שהיתה פה לא מעט עבודה יצירתית.
כשדן התעורר ביום ההולדת שלו חיכתה לו במטבח הפתעה – סל יום הולדת מלא בשוקולדים, ברכות ומתנות, עוגת גלקסיה מצחיקה עם חייזר קומפלט וקישוטים חלליים. את הקישוטים הכנתי בכמה דקות והם היו מוצלחים ממש: קניתי את כדורי הנייר בחנות למוצרים לימי הולדת (הם נקראים גם ״כדורי כוורת״). מדדתי וגזרתי טבעות נייר, כך שהקוטר של החור בטבעת יהיה קטן בכסנטימטר מהקוטר של הכדור. השחלתי את הטבעת על הכדור והנחתי באלכסון קל. תליתי את הכדורים בעזרת חוט דייגים שקוף מהתקרה בגבהים שונים, עם וואשי טייפ. ממש התלהבתי מאיך שזה יצא.
עוגת החייזר הזו הוכנה בזמן קצר יחסית, להפתעתי. חשוב לי לציין ולהצהיר – אני רחוקה מלהיות איזו קונדיטורית חובבת ואני ממש לא אמנית בבצק סוכר. אני נוטה להתייחס אל הבצק כחומר יצירה ככל חומרי היצירה, מפצה על חוסר הניסיון והידע שלי עם חוש הומור, יצירתיות וצבעי מאכל ;).
הכיפה השקופה של החללית היא בעצם חציו של כדור המיועד במקור לקישוט עצי אשוח בחג המולד, למילוי במיניאטורות וכד׳. שברתי את הלשונית הקטנה המשמשת לתליית הכדור, בעזרת פלאייר. הכיפה הוסיפה מימד ריאליסטי ומסקרן לעוגה והחללית נראתה ממש כמו צעצוע. הילדים התלהבו לאללה.
אני הולכת לכתוב עכשיו משהו קצת מוזר: החייזר הזה קרוב לליבי. יש סיכוי לא רע שנחטפתי ע״י חייזר שנראה ממש ככה מתישהו בילדותי, כי ציירתי את הדמות הזו בדיוק אינספור פעמים, מאז שאני קטנה. אה, וגם בגלל שאני לא אוהבת טחינה ויש מי שיאמר שצריך מינימום חטיפה חוצנית בשביל להסביר את העניין הזה. ציירתי את החייזר הזה במחברות, על חולצות, על קירות. אנחנו מיודדים מאז שאני זוכרת את עצמי. נראה היה לי הגיוני לשלב אותו בטירוף החלל שתקף אותנו.
החייזר שלי תמיד נראה אותו הדבר: אזניים מחודדות, שלוש עיניים בולטות, חיוך ידידותי. וטוסיק, כמובן. כי גם למינים מפותחים משלנו, שנודדים ברחבי היקום במהירות האור, יש טוסיק. זה ידוע.
עוגת הגלקסיה מכילה בתוכה הפתעה: אמממ, ובכן, גלקסיה! גם על איך מכינים עוגת גלקסיה משוגעת הכנתי פוסט, הוא נאפה עכשיו ויוגש לכם חם מהתנור.
בקנה ממתינים עוד מספר פוסטים כייפים וחלליים, מהרבה חגיגות יום הולדת לילד אחד נהדר. אם לא נרשמתם לעדכונים עד עכשיו – זו הזדמנות מצויינת! ואם במקרה פספסתם את חגיגות יום ההולדת המשגעות של שנה שעברה, אני מפצירה בכם לרוץ ולקרוא (ווירטואלית, ווירטואלית, אפשר בישיבה) את פוסט יום ההולדת המכושף של דן.
תהיו טובים ותתחבקו הרבה,
שירה