אתם מרגישים את זה? את ההתרגשות… השובבות… הלילות הארוכים ללא שינה וההכנות והלחץ והזיעה הקרה… פורים מגיע! הוריי! אם אתם עדיין לא יודעים איזה פריקית פורים אני, מוזמנים לקבל הצצה מהפוסטים שהעליתי לפני שנתיים, כשדן היה אליעזר והיה לו גזר, ומלפני שנה – כשדן היה אסטרונאוט אמיץ ואני התמסרתי לסטים-פאנק.
השנה דן יהיה אביר (אם אמא שלו יום אחד תסיים את התחפושת שלו, זאת אומרת). התלבטתי רבות על נושא השיריון. חשוב היה לי שיהיה לו נוח, כמובן, מצד שני… אני נוטה לדייק בפרטים עד כדי כאב ולא רציתי שיסתובב עם משהו שהוא בסדר-בערך-כמעט-דומה.
החלטתי להכין לו חלקי שיריון קשיחים, לתפור גלימת ״שיריון שרשראות״ (שריון אבירים גמיש העשוי טבעות מחוברות) מאריג כסוף ולדאוג לחליפה מכוסה בקשקשי מתכת. אחרי התלבטות די ארוכה הוכרע שלא אלביש על הילד שלושים קילו מתכת אמיתית, במקומה אצור טקסטורה מזוייפת על הבגדים – בעזרת שבלונה.
זה פשוט לאללה- אפשר לדמות באופן הזה קשקשי דג, נוצות, גבשושיות או כל טקסטורה שעולה על דעתכם. בגלל שמה שהיה לי בראש היה מפורט למדי, השתמשתי במכשיר הסילואט שלי לחתוך לי שבלונה (הסילואט הוא מכשיר קסום, מעין מדפסת שחותכת נייר ומגוון חומרים דקים).
אז מה צריך?
– נייר עבה לחיתוך השבלונה
– סכין חיתוך או מכשיר סילואט
– אם יש ברשותכם סילואט – מוזמנים להוריד את השבלונה שהכנתי
– צבעי בד
– מברשת בעלת ראש שטוח (מברשות ״פושטיות״ עושות עבודה מצויינת)
– בד או פריט לבוש לצביעה
אם תרצו שהבגד יחזיק מעמד בכביסות וכו׳, מומלץ לכבס את החולצה ללא מרכך לפני הצביעה. חולצות שהגיעו ישר מהחנות מצופות בדרך כלל בחומר הגורם לבד להבריק ולהיראות ״טרי״, אבל מפריע לצבע להתפס בסיב הבד. אם זה רק לפורים – תעשו מה שבא לכם.
חותכים שבלונה ההולמת את התחפושת שלכם.
מניחים את הבגד על משטח שאפשר ללכלך. מומלך להכניס חתיכה של קרטון לתוך הבגד באזור שצובעים, שחלילה הצבע לא ירטיב את הבד ויעבור לצד השני.
ממקמים את השבלונה במקום הרצוי. שמים מעט צבע על צלחת חד פעמית (או כמה גוונים, אם רוצים דוגמה מעניינת ומשכנעת ממש).
בעזרת המברשת מרימים מעט צבע, טופחים על הצלחת להסרת עודפים ומתחילים לצבוע. אני צובעת בטפיחות נמרצות ואקראיות, בכוונה ליצור אשליה של תלת מימד, כמו שיריון ברזל ישן ואמיתי.
מזיזים את השבלונה כך שתהיה חפיפה בין האזורים הנצבעים וממשיכים. אם הצבע מעט לח מומלץ לחכות מעט בין אזור לאזור, כדי לא למרוח את מה שכבר צבענו.
אפשר גם לחתוך את השבלונה באופן שמאפשר לנו להמשיך את רצף העבודה מבלי לגעת בצבע הטרי שהנחנו עכשיו על הבד.
מניחים להתייבש ורצים לחתוך ולהדביק ולגזור כי יש עוד המון המון עבודה!
מצפה בכיליון עיניים לראות המון תחפושות בעבודת יד הפורים הזה.
שירה
