יום אחד דן הודיע בגן שהוא לא יכול להתכסות יותר בשמיכה שלו. היא קצרה מדי, והרגליים מציצות. ובגלל שרגע לפני שהוא בועט מעליו את השמיכה לחלוטין, הוא אוהב להתכסות ״עד הצוואר״, הבנתי שעלי לספק שמיכה חלופית באופן מיידי. יש לי קצת בעיה עם השמיכות הייעודיות הקטנות הנמכרות לצורך הלינה בגן, הן בדרך כלל כעורות להחריד. היתה תקופה ששלחתי אותו עם כירבוליות פליז בצבע אחיד ויפה, אבל הפעם התחשק לי להכין משהו. התנאי: זה צריך היה להיות מיידי, מוכן מהר ומחומרים שיש לי בבית. אז יצאה שמיכה מגניבה מאד, שונה ממה שתיכננתי ורצופת מיני-פאשלות בדרך. אבל הי! גם מטעויות של אחרים לומדים, נכון? אז הנה לכם, יום לימודים ארוך.
שלפתי מאיזה ארגז (כן, אנחנו עדיין חיים על ארגזים. אל תשפטו) כיסוי מיטה לבן וענקי שקניתי מזמן באיקאה. בהתחלה חשבתי שזו תהיה אחלה שמיכת מעבר, אבל בעצם היא היתה סינטטית, כבדה ועצומה, לא חיממה באמת אבל לא התאימה לקיץ ולא מצאה חן בעינינו כל כך. כשמיכה לגן לעומת זאת, היא היתה בחירה מצויינת. גזרתי ממנה שמיכה שתתאים לילדי המתארך ופניתי למייקאובר המתבקש.
תפרתי בלי הקפדה יתרה את שולי השמיכה. זה היה קצת מעצבן, כי תפירת השוליים יחד עם המילוי הציבה לי סוג של אתגר. אבל בגלל שדן לא יורד לפרטים הקטנים כשזה מגיע לטקסטיל, התעלמתי מקיווצ׳וצ׳ים וחוסר אחידות.
קיפלתי את השמיכה לאורכה בקפל ״אקורדיון״, ואז שוב לחצי, כדי שאוכל לצבוע את השוליים ולהשאיר את המרכז בהיר.
לצורך יצירת דוגמה השתמשתי בגומיות בעוביים שונים. אפשר גם לקשור חזק עם חבל. אם אתם צובעים שמיכה, כמוני, קחו בחשבון שהדוגמה תצא קצת פחות חדה וברורה, בהשוואה לצביעת בד. המילוי הקשה עלי לקשור את הגומיות הדוק מאד, מה שגרם לצבע לזלוג אל מתחת לגומיות בחלק מהמקומות. כמו כן יש לקחת בחשבון שחומרים סינטטיים פחות ״תופסים״ את הצבע והוא עשוי לנדוד קצת בשטיפה הראשונה של השמיכה.
מכינים את הצבע במיכל גדול לפי ההוראות. לא להזניח את הוספת המלח! משפר משמעותית את הקליטה של הצבע על הבד. אני השתמשתי בשני גוונים של כחול מחברות שונות, שתיהן מומלצות והצבעים הניבו תוצאות טובות.
טובלים את השמיכה במיכל המים והצבע, ובעזרת מקל מוודאים שהצבע חודר לשכבות השמיכה השונות. מניעים את השמיכה בצבע ומשאירים לפחות 10 דקות לספיגה.
תלמדו מטעויות של אחרים #1: לא לעבוד בלי כפפות, אלא אם אתם ממש רוצים ידיים כחולות לשבוע הקרוב. תלמדו מטעויות של אחרים #2: אל תניחו דלי מלא במים חמים ישירות על הדשא, אלא אם אתם שונאים אותו.
בשלב זה הוספתי לתערובת את הגוון הכהה יותר, אותו הכנתי כתרכיז, עם רבע מכמות המים המומלצת על האריזה. טבלתי שוב את השמיכה, אבל רק את השוליים. השארתי את שולי השמיכה טבולים בדלי הצבע עוד כחצי שעה.
תליתי את השמיכה לטפטף ולהתייבש קצת והלכתי להכין מרק (או לאכול עוגיות. שתי האופציות סבירות בהחלט). אחרי כשעה גזרתי את הגומיות.
עכשיו הקטע המלכלך באמת: לשטוף היטב היטב במים זורמים, עד שהמים היוצאים מהשמיכה שקופים (או במקרה שלי: מספיק שקופים כי ממש איבדתי סבלנות). כדאי, אם יש, לשטוף בכיור נירוסטה, כדי לא להכתים כיור לבן ויפה.
הכנסתי את השמיכה למכונת הכביסה לשטיפה, בלי שום פריט אחר כמובן. לתא של המרכך מזגתי חצי כוס חומץ מהולה במים כדי לקבע את הצבע. אחרי שטיפת השמיכה כדאי להריץ את המכונה בלי כביסה פעם אחת, שתתנקה. תלמדו מטעויות של אחרים #3: אם אתם חושדים שהמשאבה של מכונת הכביסה סתומה בסיבי בד, נניח, תאגור המון חלקיקי צבע ותשחרר אותו בכביסות הבאות שלכם – נקו את המסנן אחרי שכיבסתם מוצר שצבעתם. לא אוסיף פרטים, רק אומר שלילי לובשת המון תכלת לאחרונה.
מכיוון שלא הקפדתי לשטוף את כל הצבע לפני הכביסה, ומכיוון שמלכתחילה החומר הסינטטי לא אחז בצבע באופן מושלם, החלק הלבן בשמיכה נצבע אף הוא בגוון כחלחל. השמיכה עדיין מגניבה, אם תהיתם.
זהו! יכול היה להיות פשוט מאד אבל איכשהו זו היתה יצירה רצופת מכשולים קטנים. מה שכן, נהניתי, כל השלבים היו זריזים והסיפוק מיידי. חוץ מזה, דן היה מאושר ממש והשוויץ בשמיכה שאמא הכינה לו, ועם זה באמת קשה להתחרות.
החורף הגשום הזה מאד משפיע עלי (לטובה!), מה היצירה הכי חורפית שהכנתם השנה? אשמח לשמוע.
שירה