את השאלה הזו שואלים אותי ה-מ-ו-ן, ״איך מצפים ארון עם טפט של קירות?״. למה שואלים? כי בחדר הישן של הנינג׳ה הדבקתי טפט המיועד לקירות, על ארון מפורמייקה. אם פספסתם את הפוסט על חדר הילדים שלנו, הכנסו ללינק הזה. זה יצא מוצלח מאד והחזיק זמן רב. עברו כמעט ארבע שנים מאז והנה סוף סוף הדרכה! הפעם נרתמתי למשימה חשובה ביותר – לתת יד בביצוע חדר הילדים של חברתי המעצבת יונית שטרן.
נפגשנו בשלשות – שלוש מעצבות עם שלוש תינוקות מתוקות. יונית שטרן, קרן בר ואנוכי (ועלמה, נלה ולילי, בהתאמה). בסוף הפוסט מצורפים לינקים להדרכה של קרן בר ולתמונות של החדר המוכן, המשגע, בבלוג של יונית. הבהרה קטנה: הפוסט צולם כבר די מזמן, הבנות כבר ענקיות (ענקיות!) ואני ממש לא מסתובבת כרגע לבושה בסוודר. זהו.
המשימה שלי היתה לקחת את הטפט המושלם שיונית קנתה ולצפות בעזרתו את השידה של הילדים. השידה היא מאיקאה, שידת מגירות בעלות חזיתות שטוחות ולבנות. את אותה הטכניקה ניתן ליישם גם על דלתות ארון, כפי שאפרט בהדרכה. למה בכלל לקנות טפט לקירות ולא טפט דביק? יש לכך כמה סיבות: חלק ניכר מהטפטים הדביקים השווים הנפוצים כיום הם זמניים בהגדרה. מדובר בדרך כלל בטפט ויניל שיופיו הוא בזמניות שלו. לא תמיד זה מה שאנחנו מחפשים. הסיבה הנוספת שבגללה בחרתי בטפט קירות לפני ארבע שנים אינה רלוונטית באותה מידה היום – לא היו טפטים דביקים בדוגמא שרציתי, רק כעורים למדי מהסוג שקונים בחנויות חומרי בניין. רציתי משהו צבעוני, תלת מימדי ומדוייק ובשוק הטפטים לקירות מצאתי בדיוק את מה שרציתי. היום ניתן למצוא בארץ ובאינטרנט כמעט הכל, אבל שוב: מדובר בטפט מודפס (שטוח) שההדבקה שלו לרוב אינה קבועה.
שנתחיל?
חומרים דרושים:
– טפט יפה לקירות
– ספריי דבק (הערות חשובות לגבי הדבק- בהמשך)
– מסקינג טייפ
– ניילון נצמד
הכי קל לצפות פריטי ריהוט שהחזיתות שלהם שטוחות, שהקאנט (דופן) לא מתעגל והן נטולות מסגרות.
בשלב הראשון, שהוא חשוב מאין כמותו ולא הייתי מוותרת עליו, יש להגן על הרהיט. אם לא ננקוט בצעדים הללו מובטחת לנו עוגמת נפש (ורהיט דביק ומטונף).
אם מדובר במגירה: מוציאים את המגירה ממקומה ומניחים על הרצפה. מלפפים ניילון נצמד סביב כל החלקים שאינם חזית המגירה ועלולים להתלכלך מדבק.
אם מדובר בארון: מבריגים החוצה את הדלתות.
מדביקים מסקינג טייפ (בלי לחפף!) על הקאנטים של חזית המגירה או דלת הארון.
את הצעד הבא כדאי לעשות בחוץ – הדבק ממש מלכלך הכל. בוחרים ספריי דבק לפי הצורך שלכם: ישנם דבקים שמרססים ומדביקים מיד, והם חזקים מאד ומחזיקים נצח. ישנם דבקים שמרססים גם על הטפט וגם על חזית המגירה ומחכים לייבוש לפני ההדבקה (זה בעצם דבק מגע ופועל על פי אותו עקרון). הדבקה כזו היא קבועה וחזקה, אבל מדובר בהרבה בלאגן. אם אתם לא בטוחים מה יהיה עתיד הרהיט המדובר, דבקים כאלה הם זמניים אם מרססים אותם רק על הרהיט, ולא על הטפט, ומדביקים. בחרו את האופציה המתאימה לכם, ותוכלו לזהות את סוגי הדבק השונים לפי הוראות השימוש שעל האריזה.
מרססים באופן אחיד וביד קלה את חזית המגירה או דלת הארון.
הנה החלק הכאילו-מסובך, אז כדאי לשבת ולחשוב לפני שמדביקים:
אנחנו הרי רוצים שההדפס יהיה המשכי ויפה. לשם כך חשוב לחתוך את הטפט מראש לרצועות (אם יש מגירות אחת מעל השניה, כמו במקרה שלנו). אם מדובר בדלת גבוהה של ארון, כדאי לחתוך מהגליל של הטפט את האורך הנדרש (גובה הדלת פלוס כחמישה ס״מ אקסטרה, ליתר בטחון). הרעיון הוא די פשוט, אבל דורש תשומת לב: מקפידים שהדוגמא תהיה המשכית, אבל זה בסדר להשאיר סנטימטר-שניים למעלה ולמטה, ימינה ושמאלה, שיאפשרו לנו להדביק *כמעט* מדוייק. אם נחתוך את רצועות הטפט בדיוק-בדיוק לפי מידת המגירה או חזית הארון, כל סטייה קטנה בהדבקה תסתיים בפינה לא מצופה בטפט ותראה לעין. אני מבטיחה לכם שגם אם מוסיפים צ׳ופצ׳יק מלמעלה ומלמטה (ומקצצים אותם אחר כך) זה לא יפגע ולא יחסר מהדוגמא הסופית. גם ככה ישנו מרווח קטן בין המגירות, המנתק את הדוגמא ומאפשר לנו לרמות קצת.
השידה של יונית היא כפולה- שלוש מגירות מימין ושלוש משמאל. אני בחרתי להתחיל להניח את הטפט מהמרכז החוצה, על המגירה השמאלית העליונה. זאת אומרת, הצמדתי את הטפט לדופן הימנית של המגירה השמאלית, כי שם בעצם מרכז השידה.
מניחים בזהירות את הטפט על גבי הדבק ומחליקים בזריזות ותוך הפעלת כח בעזרת מטלית, למנוע כליאה של בועות אוויר.
אחרי שהדבקתי את רצועת הטפט על המגירה העליונה (שימו לב בתמונה למעלה שהיא אינה מכסה את כל המגירה, כי המגירה רחבה יותר מגליל הטפט), מומלץ להמשיך דווקא כלפי מטה, למגירה שתחתיה. חותכים רצועה למגירה הבאה בתור, ואחר כך לזו שאחרי. כך מנצלים באופן מקסימלי את הטפט היקר שקניתם 🙂
חוזרים למגירה הראשונה: כאמור המגירות רחבות יותר מרוחב גליל הטפט, אז אחרי שהדבקתי את הרצועה הראשונה על המגירה השמאלית העליונה, התאמתי לה רצועה נוספת (שהדוגמא בה מתאימה והמשכית לזו שכבר מודבקת). גזרתי את הרצועה פחות או יותר (יותר!) לפי גובה חזית המגירה, והדבקתי. בתמונה למטה אני מדביקה חתיכה ענקית של טפט במקום רצועה, אבל זה משום שזו לא המגירה הראשונה אלא האחרונה בשורה… היו כמה הפסקות הנקה והשכבה ודיגדוג אז פספסנו כמה תמונות.
אם הדבק כבר נחלש אפשר לתת עוד ריסוסון קטן על רצועת הטפט. אל תרססו ישירות על מגירה שכבר יש עליה טפט, הוא יתלכלך ברסס הדבק וזה לא יירד לעולם…
מחליקים שוב נמרצות עם מטלית יבשה.
עכשיו הופכים את המגירה על גבי משטח חיתוך ובעזרת סכין עם להב ״טרי״ (אתם יודעים ששוברים כל הזמן לסכין יפנית את הלהבים, נכון?) חותכים בזהירות את עודפי הטפט. אין צורך להפעיל לחץ, פשוט נצמדים לקאנט של המגירה כמו לסרגל ונזהרים לא להוריד איזו אצבע.
מקלפים את הניילון והמסקינג-טייפ, מתקינים בחזרה את המגירה או הדלתות לשידה או לארון. לוקחים צעד אחורה. נגנבים אנושות. עוברים למגירה שתחתיה וחוזרים על התהליך, תוך בדיקה שהדוגמא המשכית מעלה-מטה בין המגירות. כשמסיימים עושים הכל שוב במגירות שמימין, אבל הפעם גם מקפידים שהדוגמא ממשיכה יפה מהמגירות שמשמאל לאלה שמימין.
אני יודעת מה אתם חושבים – אבל העובדה שכתבתי המון ממש לא אומר שזה קשה! בוקר אחד, כוס קפה גדולה ומעט סבלנות ותשומת לב ויש לכם רהיט ייחודי, משגע ויוצא דופן.
** להדרכה היפה של קרן בר על איך מעצבים קיר גלריה בחדר ילדים בקלי קלות – כנסו ללינק הזה.
** לתמונות של החדר המושלם שיונית שטרן עיצבה לילדיה- הכנסו ללינק הזה.
אני ממש אשמח לדעת מה דעתכם על השידה ובכלל – האם תשקלו לצפות רהיט בטפט? אם אתם מדביקים טפט על רהיט לפי ההדרכה, אני ממש אשמח לראות את התוצאה!
יום מקסים,
שירה
// התמונה הראשונה והאחרונה בפוסט: צילמה שירן כרמל
יתר התמונות צולמו ע״י אבני׳ארו
