הי! חופש גדול, הא?…
האמת שהחופש הקודם עם דן היה ממש כיפי. לקחתי את זה בקלות והיה לנו המון זמן איכות יחד. הפעם, מצויידת בשניים, זה כבר יותר קשה לתת לכל אחד מהם את תשומת הלב הראויה ולפעמים שניהם ממש זקוקים לקצת תשומת לב (כמובן שהם זקוקים לה לחלוטין בו זמנית ובדיוק ברגע שהכנתי לעצמי איזו כוס קפה). אבל אני משתדלת מאד גם הקיץ הזה להספיק ולחוות איתם כמה רגעים קסומים כאלה, שלא ממש מספיקים במהלך השנה.
מה למשל? הכנת מתנות לצוות הגן בסוף השנה. החלטתי לבחור במתנה שאוכל להכין יחד עם דן, לכן הפעילות היתה צריכה להיות זריזה וממוקדת כדי שלא יאבד עניין וישאיר אותי לזייף יצירות הניתנות בשמו… והיה תנאי נוסף שהיה חשוב לי מאד לעמוד בו – על המתנה להיות מעוצבת ונאה בכל קנה מידה. נכון, הסבתא של האומן המחונן תשמח לקבל כל פתקה מקושקשת ואף תטען שמדובר ביצירת מופת. אולם, לצוות הגן המסור מגיע משהו שבאמת אפשר להציג בבית, על אף שהוכן על ידי ילד (לא שלהן) בן שלוש וחצי.
אז הנה, אני מציגה בפניכם את הסוד שלי ליצירות ילדים, שכיף להכין במהירות ובקלות והתוצאות – מגניבות ומעוצבות להפליא! אקדים ואגלה שהסוד הוא בעריכה 😉
רכשתי עציצי טרקוטה קטנטנים והצטיידתי בנייר שעווה (נייר אפייה גם יעשה את העבודה) ובנייר דבק.
תחמתי על העציץ משולשים בעזרת נייר הדבק ודאגתי לכך שנייר השעווה מכסה את יתר דפנות העציץ החשופות. יש להקפיד ולהצמיד היטב את נייר הדבק – הוא שמבטיח קווים חדים ונקיים בתוצר הסופי. ילדים גדולים יותר עם שליטה מוטורית טובה, יכולים להסתפק רק בנייר הדבק. אפשר כמובן לעשות מצולעים שונים, לא רק משולשים.
נתתי לדן לבחור את הצבע, וכאן חלק מהסוד – הוא לא בחר את הגוונים. הוא החליט שנכין עציצים וורודים. אני שלפתי מספר גוונים של צבע אקרילי רב שימושי, תוך הקפדה על גוונים המשלימים זה את זה, שייראו נאה בכל שילוב אפשרי שלהם.
וזהו. הסברתי בקצרה היכן צובעים והיכן לא, ונתתי לו לצבוע. לא משנה איך ערבב, ערם או מרח את הצבעים, הדוגמה המשויישת שיצאה מעניינת ומקסימה.
להפתעתי, למרות היותו נינג׳ה חסר מנוחה, הוא הקדיש לכל עציץ מספר דקות, ניסה וערבב והיה מרוכז להדהים.
אפשר להדריך ולהזכיר למלא את הצורה כולה, לזהות מה מזכירים לנו כתמי הצבע שנוצרו ולעודד לצבוע בנדיבות ובלי חשש (תרגיל מעולה לילדים עצורים החוששים ״לצאת מהקווים״).
כדאי גם לנשק תוך כדי. רק אומרת.
כמובן שלסיום צבענו גם עציץ ״חופשי חופשי״, מכל הכיוונים ואיך שמתחשק.
לא מחכים שהצבע יתייבש, כשהילדים מסיימים לצבוע מיד מקלפים את הנייר, לחשוף את הצורה הגיאומטרית החדה והנקייה שמתחת. משולש משוייש וטרנדי, שהילדים צבעו לגמרי לבד. קול!
נתתי לדן גם חתיכת בריסטול לצבוע ביד חפשית עם מה שנשאר מהצבעים. מהבריסטול חתכתי את הלבבות שקישטו את הברכות.
נכון רעיון מגניב? אפשר להכין בשיטה הזו כל מיני חפצים מעוטרים ויפיפיים, גם עם קטנטנים וגם לבד.
הכנתם? אני רוצה לראות! ואם עוד לא נרשמתם לבלוג (בעמודה הימנית למעלה), כדאי מאד- יש עוד המון הדרכות שוות בדרך.
שבוע טוב וחופש נהדר,
שירה
