פורים, החג שמצדיק את חגי ישראל כולם, הגיע כרגיל מוקדם מדי. נכון, את הרעיונות לתחפושות אני אוספת בממוצע חצי שנה לפני, אבל איכשהו בסוף הכל מתגבש בשניה האחרונה. ובימים אלה, שהבית כמעט גמור ותובע את מלוא תשומת ליבי (שתכל׳ס נתונה בכלל לליליפוצקה) – התחפושות כמעט ולא היו מוכנות. כמעט.
אנחנו צוחקים תמיד שדן הוא אסטרונאוט – דעתו מוסחת בקלות והוא שקוע לעתים קרובות בעולם משלו. היה רק הולם שבפורים הזה הוא יהיה לא פחות ממגלה ארצות טרנס-גלקטי.
את החליפה קניתי ולא הכנתי, אני מודה. לא הספקתי לתפור שום דבר. אוי ואווי לבושה. כמובן שדן לא היה מודע כלל לתחושת הכישלון העמוקה שלי והיה מאושר בחליפה הבוהקת והמנצנצת, שלטענת אמו נשלחה אליו הישר מסוכנות החלל הבינלאומית.
לעומת זאת, את הקסדה ובלוני החמצן הכנתי בעצמי, מהחומר המפתיע של השנה – סול. כן, סול! החומר הרך הזה שילדים מכינים ממנו עבודות יצירה בגן. המיכלים שעל הגב נעשו מגיליונות של סול דק (וורוד זרחני) ואילו הקסדה מלוחות רצפה עבים המונחים כפאזל, בדרך כלל בשלב שתינוקות לומדים לטפס ומתרסקים הרבה. בגלל שגידלתי נינג׳ה, היו לי באחסון כמה לוחות כאלה להשחית בכיף.
בפורים הזה גיליתי את סגולותיו של הסול (ובאנגלית – EVA foam) ונפתח בפני עולם שלם חדש של יצירה. אפשר להכין מהחומר הזה כל מה שעולה על דעתכם, זה די מדהים. עוד פרטים על שימוש בסול – בפוסט (השווה!) הבא. לבלוני החמצן צירפתי צינורות, שאספתי מערימת פסולת הבניה בביתנו החדש. ריססתי אותם בצבע כסף, והרי לכם ציוד אסטרונאוטים מגניב ברמות על-חלל!
דן אהב את התחפושת שלו מאד, עקב אחרי ההכנות בעניין ומדד את הקסדה בכל הזדמנות. בגן סרב להסיר את התחפושת ולהפרד מהדמות ועל הדרך גרם לאמא שלו לדמוע מאושר וסיפוק. תענוג!
מקווה שהיה לכם פורים עליז ונפלא, שהענקתם דרור לדימיון וליצירתיות שלכם ובעיקר שהיה לכם מצחיק ושמח. אתם מוזמנים להציץ בפוסט שהעליתי ממש לפני שנה – כשדן היה סבא אליעזר (עם גזר)– זו היתה תחפושת משגעת.
אם אתם לא מנויים לבלוג, כדאי להרשם לעדכונים! (בעמודה הימנית של הבלוג, למעלה) כי הפוסט הבא יעיף לכם את האוזן המן, באחריות.
שירה