*** פתיח קצר לפוסט ארוך: זוכרים את הפוסט שהעליתי אחרי פורים, על מיניאטורות שנראות אכילות להפליא? הפצרתי בכם אז להכיר- אם לא כבר הכרתם – את אורית גידלי מהבלוג ג׳ינג׳, ממנה למדתי להכין את אותן מיניאטורות מופלאות ואליה טיפחתי לא מעט הערצה, כאחרונת הגרופיות. אז אחרי אותו פוסט כתבתי לאורית והזמנתי אותה לבקר כאן בבלוג. היא בתגובה דרשה ממני נחרצות שאתחיל איתה כמו שצריך, ויצאנו לדייט מופלא בשוק הפשפשים. זו היתה אהבה ממבט ראשון 🙂 ***
אורית גידלי היא קוסמת של מילים, ולמדתי ממנה לא מעט בתקופת הכרותנו, על ניסוח מדוייק ופיוטי של רגעים. ממש עכשיו יצא ספר ילדים חדש ונהדר פרי עטה: ״נונה ומחק האויר״! ספר נוגע, מצחיק ועדין על ילדה מתלהבת שלומדת לא למחוק את עצמה.
לכבוד המאורע החגיגי של יציאת ״נונה ומחק האויר״ לאור, איגדה אורית גידלי טבעת בלוגים לפרויקט שכולו התלהבות שמחה! אני מתלהבת (ממש אבל) ש״אבן נייר ומספריים״ נמנה עם רשימה מדהימה של 17 בלוגריות מובחרות בפרויקט ההתלהבות. גלריית כל הפוסטים תתעדכן מדי יום גם פה, וגם פה.
ממש כמו בספרה הקודם בסדרה – ״נונה קוראת מחשבות״ – גם בספר החדש נונה, רגישה וחשופה, מתמודדת עם אתגר שכל ילד וילד-לשעבר חווה. היא מרגישה צורך לערוך את עצמה ולבטל את התגובות הכי כנות שלה (״שללינג!״), כדי להתאים את עצמה לציפיות הסביבה. היא מוחקת את ההתלהבות השמחה שלה ומגלה שבתהליך היא בעצמה נעלמת.
אני מקריאה את הספר לדן, שעוד לא גילה צנזורה-עצמית מה היא, וחושבת הרבה על עצמי, שכבר כמעט שכחתי איך נראית ההתלהבות שלי ללא צנזורה. עד שהנינג׳ה נולד, זאת אומרת.
כשאורית סיפרה לי על ״פרויקט ההתלהבות״ ידעתי מיד שאכתוב על הילד הזה, שלימד אותי מחדש להתלהב כמו ילדה ולזנוח את כל המחקים מאחור (וכמו שיש לי מגירה לסרגלים ומגירה לדבקים, תאלצו להאמין לי שיש לי גם מגירה של מחקים בסטודיו. אמיתי). יש בו, בנינג׳ה יפה התואר שלי, את היכולת להפשיט ממני את כל המגננות והחומות, אני עומדת מולו פגיעה לפעמים כאילו הייתי ילדה בת שנתיים ושמונה חודשים בעצמי. אני מתגלגלת איתו על המיטה כאילו לא כואב לי הגב ואני לא מחוסרת שינה ולא דילגתי כבר שבוע על ארוחת צהריים. כדי לשמוע אותו צוחק אני מוכנה להיות ליצנית החצר, הכפר, הממלכה כולה.
אני שרה עם דן בקול רם ברחוב. אני. בקול רם. עדיף בקול מגוחך כלשהו שאימצנו באותו רגע כדי לשעשע זו את זה. ואני מתלהבת מכל כך הרבה דברים שלקחתי עד היום כמובנים מאליהם – עוגה שאפינו ממש בעצמינו, סימנים ראשונים של סתיו, הישיגים קטנים. הכל אנחנו חוגגים.
לא זכור לי גיל בו לא הייתי מודעת לעצמי מאד, משטרת את מה שאני אומרת ואיך שאני נשמעת, מוודאה שאני מיישרת קו. מתאמצת לא להיות מגוחכת או חריגה. עריכה-עצמית היתה מנת חלקי מאז שאני זוכרת את עצמי. מחק האויר עבד אצלי שעות נוספות. אבל ברגע שדן נולד נולדה איתו מחדש תכונה שהקפדתי במהלך השנים לשייף ולעצב, להשתיק ולמדר כל כך, שכמעט ולא נשאר זכר מאופיה המקורי. נולדה התלהבות. התלהבות כנה אמיתית ובלתי מרוסנת. ככה, מהבטן.
בחרתי בנינג׳ה שלי כמושא התלהבות ונושא לפוסט ההתלהבות האישי שלי, אבל זה לא הכל, כמו שאולי שמתם לב. אני גם נלהבת מאד לספר פה לראשונה שאיפשהו בתפר בין השנה הלועזית הזו לשנה הבאה, תצטרף אלינו למשפחה נינג׳ונת מתלמדת (הכרס בתמונות – לא רק נוטלה!). אני לא יכולה שלא לתהות – אם כל ההתלהבות שלי כבר מוצגת לראווה בלי שמץ של בושה רק בגלל מנומש אחד – מה יקרה כשתגיע המנומשת? מבטיחה לדווח.
טוב, עד עכשיו אתם בטח כבר מתים לדעת – מה זה הוורוד-הוורוד המשגע הזה?! ובכן, כחלק מפרויקט ההתלהבות יצרה כל בלוגרית יצירה המוקדשת למושא ההתלהבות שלה, וביטאה את המילה הכי מתלהבת שלה עם EL WIRE. כל אחת יצרה את ה״שללינג״ שלה 🙂
אני בניתי אותיות תלת מימדיות מנייר, עם ״חלון״ מנייר פרגמנט עבה. בחרתי במילה לועזית להפליא בגלל שלהבדיל מחברתי האהובה אורית, אני מתנסחת לפעמים איום ונורא, ומכניסה אינסוף מילים באנגלית לכל שיחה. זה ממש אקסטרימלי אובר דה טופ לפעמים. אני מקללת רק באנגלית (ואהההמ, גם הבן שלי התחיל) וכשאני מתלהבת? אז יאוזה, אני חושבת ש- AWESOME זו מילה ללא תחרות. והנינג׳ה הוא הכי AWESOME שיש בכלל.
את ״נונה ומחק האויר״ אפשר וכדאי למצוא בכל חנויות צומת ספרים וסטימצקי, וגם כאן.
לפוסטים נוספים ונפלאים על התלהבות מקטנטנים בפרויקט ההתלהבות:
תתעדכנו, תשוטטו בין הבלוגים האלה והאחרים בפרויקט והכי חשוב – תתלהבו!
שירה