כפי שכבר הצהרתי בוידוי חושפני בפוסט הזה, אני משוגעת על בטון. זה פשוט חומר מהמם. המראה- מחוספס ו״אורבני״, ההכנה קלה להפליא והאפשרויות אינסופיות. כשנפל לי האסימון להטביע בבטון תחרה התרגשתי במיוחד: הזדמנות ליישם דוגמא עדינה ו״נשית״ (אפילו סבתאית) על חומר קריר ונוקשה כמו בטון.
מקורה של ההברקה הזו בביקור שגרתי בחנות לכלים חד פעמיים כאן בשכונה. אני תמיד נכנסת לחנויות מסוג זה, מאותה סיבה שאני נכנסת לחנויות חומרי בניין: אני מוצאת המון השראה במקומות הללו, המלאים ברכיבים מרתקים שיכולים להפוך למוצרים עוד יותר מרתקים. החנויות האלה הם חנויות הכלים שלי ליצירה, והדמיון שלי משתולל בכל ביקור כזה. נכון שעכשיו אתם רוצים שאפסיק לקשקש ומהר מהר אלמד אתכם איך מכינים? ידעתי!
-מפה/ראנר תחרה פלסטיקי, מהסוג שמוצאים בחנויות כלי בית וחד פעמי
– חלקו התחתון של קרטון חלב/מיץ או כל מיכל אחר שמסוגל להכיל נוזלים ומתאים בגודל למה שתרצו לצקת
– קרטון ביצוע או קרטון קשיח אחר
– מלט אפור (הסברים נוספים על עבודה בבטון, בפוסט הזה)
– מסקינג טייפ, כלי חד פעמי לערבוב הבטון, מקלון לערבוב, ספריי דבק
בוחרים מפת פלסטיק שיש בה חלקי תחרה שאוהבים, מוודאים שהתחרה תלת מימדית ומעניינת (להבטיח שההטבעה תהיה עמוקה ונהדרת!).
חותכים את הקרטון בכדי לייצר את החלק הפנימי של התבנית: העקרון אומר שדפנות התבנית הפנימית צריכות להיות צרות ב-2 ס״מ לפחות מהמיכל החיצוני. אם קרטון החלב בסיסו כ- 7X7 ס״מ, בסיס התבנית הפנימית יהיה 5X5 ס״מ. ארבע הדפנות של התבנית הפנימית יהיו ברוחב 5 ס״מ, ובגובה הנדרש (אני ביצעתי 12 ס״מ).
חותכים בסיס וארבע דפנות, מניחים בסיס ושתי דפנות על רצועת מסקינג טייפ, מדביקים. מוסיפים עוד מסקינג טייפ ושתי דפנות ומרכיבים קופסא קטנה. אין צורך להתעכב בניסיון שיהיה מושלם. בערך זה ממש מצויין.
אחרי שהרכבנו קופסא, נעטוף אותה מכל כיוון במסקינג טייפ, לאטום אותה לנוזלים.
חותכים מהמפה מקטע תחרה שחביב עליכם, מקפידים שאורכו יתאים למידותיו הפנימיות של קרטון החלב. איך יודעים מה אלה? קפצו לתמונה הבאה.
״מנתחים״ את קרטון החלב כמו בתמונה למטה: חותכים לאורכה של פינה אחת עד לבסיס, וחותכים את הבסיס לאורך ההיקף, כך שרק פאה אחת שלה נשארת מחוברת ליתר הקרטון. עכשיו ניתן למדוד בפשטות את אורכו הפנימי של הקרטון, ולהחליט על הגובה שניצק (אני יצקתי בערך 10 ס״מ גובה).
ניתן לראות למטה שעשיתי ״תספורת״ קלה לתחרה, כך שדוגמת הפרחים תהיה שלמה ולא יהיו לי פרחים קצוצים וחלקיים. מרססים ספריי דבק על גב התחרה (באזור מוגן ומאוורר כמו קופסת קרטון בחוץ – הדבר הזה משאיר שכבה דביקה נוראית על כל מה שמרססים מעליו).
מדביקים את התחרה על גבי הקרטון ומהדקים היטב.
עכשיו, בעזרת מסקינג טייפ מסתערים על הקרטון כאילו אין מחר – מרכיבים מחדש את קרטון החלב ואוטמים טוב טוב את המקומות בהם פתחנו אותו. המטרה היא להפוך אותו שוב למיכל שמסוגל להכיל נוזלים.
מערבבים בערך כוס אבקת מלט עם מים. המרקם הרצוי- בלילת פנקייק או יוגורט סמיך. לא לשכוח!!! לא שוטפים שאריות בטון בכיור! זכרו שמדובר בפסולת בנייה שסותמת את הצנרת! חשוב חשוב. שאריות לפח!
מכניסים את התבנית הפנימית שלנו ומשקיעים בבטון. כדי למנוע ממנה לצוף ולזוז מוסיפים משקולת כבדה כלשהי, ושמים לב שהיא לא רק משאירה את התבנית שקועה, אלא גם שומרת על מרווח אחיד בין התבנית הפנימית לקרטון החלב.
לאחר 24-48 שעות (תלוי כמה אומץ יש לכם) מתחילים לקלף ולחתוך בעדינות את הקרטון. בשלב הזה הבטון עדיין קצת לח ורך יחסית, אז תתרגשו בעדינות.
יההה! זה הרס אותי מרוב שזה יפה.
מפרקים את התבנית הפנימית (חותכים, תולשים, מה שנדרש). אחרי שנותנים לכלי להתייבש עוד איזה יום, אפשר כבר לאחוז בתחרה העדינה ביד בוטחת, ולשייף את השפה עם נייר לטש.
אני באמת מאמינה שכל אחד זכאי לדעתו, אבל מי שלא חושב שזה שוס היסטרי הוא במבה עבשה. הנה, אמרתי את זה.
מכינים כזה? דומה? אחר? שלחו לי!
שבוע נהדר!
שירה